הקדמה של מאיר גבעון מנכ"ל GIV Solutions לכתבה:
הכתבה הזו מנסה בדרכה שלה להאיר אור על הייחודיות של INFOR בתובנה לגבי צרכים אמיתיים יותר מאשר פתרונות ה ERP הסטנדרטיים. עוד ב 2004, 2005 כמרצה בפקולטה לתעשייה וניהול במסלול מערוכת מידע, בקורס שנה ד' לסטודנטים שלימים יהפכו ליועצים ומומחים של מערכות מידע , ציינתי ולימדתי את הברור מכל, שמבחינתי מהווה ניפוץ הכרחי של מיתוסים ופרות בלתי קדושות שהשתרשו בשוק הישראלי, כתוצאה ממגוון סיבות.
והתובנות הנכונות כוללות מספר דגשים:
אין פתרון אחד ויחיד שטוב לכל סוגי הארגונים. בלי קשר למי הם, מה הם, ומה תהליכי הליבה שלהם. זה חטא כבד שיצרנים מסוימים חטאו והחטיאו לקוחותיהן.
לא נכון לדבר על החלפת המערכות רק לשם החלפה על מנת שיהיו על ידי יצרן יחיד. כאידיאולוגיה, ככורח מציאות. ויעידו על כך , כל הגופים העיסקיים, שמקיימים ריבוי פלטפורמות שמהותו שימור השקעה, שימור יידע, בחינת חידוש והחלפה על בסיס עיסקי, כלכלי, אנושי והיבטי ניהול השינוי.
באופן לא מפתיע, כל הגופים העיסקיים הגדולים והמובילים בעולם, מחדשים ללא הרף, וחידוש הינו ריבוי פלטפורמות, אפקטיביות, BEST OF BREED, תוך אינטגרציה טובה. הנסיון לשמר פלטפורמה אחת חובקת כל שתעשה הכל לכל ארגון, היא נסיון אבוד מלכתחילה, אך הפלא ופלא, יש בישראל שנופלים ברשת זו שוב ושוב, באופן מעורר תהייה.
והנה נופלת עוד פרה לא קדושה. מי שמנסה במערכת אחת לעשות הכל, מנסה לאמר שהאינטגרציה קשה יקרה לא רצויה.
זה נכון כשהכלים שלך והמערכות שלך לא בנויות לאינטגרציה. מערכות מתקדמות, חדשניות, עם גמישות, עם יכולות אינטגרציה כמו של INFOR EAM שמלכתחילה נבנתה בתובנה של להיות חלק ממערך דינמי של ידע, מידע, קישוריות ושיתוף פעולה, הופכות את האינטגרציה, לזניחה, לחלק טבעי ונינוח של כל פרויקט היישום, מאפשרת שימור השקעה, הקטנת עלויות דרמטית, שיתוף מידע מוחלט, חדשנות מירבית, ויעילות תפקודית וכלכלית.
והדבר האחרון: האם ארגון רכבת, ארגון כבישים, תאגיד מים, קריית חינוך, זקוקה למערכת ארגונית שליבתה היא מערכת לניהול מפעל יצרני? שליבתה היא ניהול הייצור (MRP), או ניהול מכירות והפצת מוצרים SCM, כשהארגון הינו ארגון שירות?
ההבנה שארגונים צריכים מערכות התואמות את ה DNA שלהן, את תהליכי הליבה המגדירים מי ומה החברה, ומה תחומי עיסוקה, היא מהותית ודרמטית בכל היבט: עלות הקמה, עלות תחזוקה, עלות אינטגרציה, סיכויי וסיכוני ההצלחה של היישום, קלות ההטמעה וההדרכה, והצלחת הקליטה של המערכת בארגון.
על כך יעידו הארגונים הרבים בעולם שבחרו במערכת כמו INFOR EAM, או עשרות הארגונים המרוצים שבתוך כמה שנים בישראל בחרו ב INFOR EAM, ואחוזי ההצלחה הגבוהים של יישום אינטגרציה והטמעת מערכות INFOR EAM על ידי GIV SOLUTIONS LTD בישראל.
———————————————————-
הכתבה תורגמה מאנגלית ופורסמה במגזין האינטרנטי diginomica
שערי חדשנות כמקפצה למערכות ליבה
בכלכלה הדיגיטלית של ימינו, ארגונים זקוקים לפתרונות תוכנה גמישים במיוחד על מנת לאפשר להם להגיב באינסטינקטיביות לחידושים טרנספורמטיביים. החל מעליית מדרגה בדרישות השוק ועד לעמידה בתחרות עולמית אגרסיבית, לחצים מכיוונים מרובים מייצרים צורך בארגונים לפתח אסטרטגיות שיווק חדשות, ולייעל תהליכים. מטבע הדברים, צורך זה מצריך תוכנה המותאמת להסתגל ולהתפתח גם כן. פתרונות מדור קודם, לא בנויים באופן כזה המאפשר את ההתפתחות הטבעית והמענה לצורך. זן חדש של ארכיטקטורת תוכנה משנה את הנוף, ומספק אפשרות נוספת לחברות שרוצות לחדש ולפתח יכולות ספציפיות מאוד לתעשיות שלהם.
בניסיונם להתאים עצמם לעתיד העסקי, ספקי תוכנה מסוימים מספקים כלים שיעזרו לחברות למלא תפקיד מפתח ביצירת פונקציונליות 'המייל האחרון' ספציפיות לתעשייה, עבור פתרונות ה- ERP שלהם. פלטפורמות אינטגרציה כשירות (iPaaS) ופיתוח ארכיטקטורה מבוסס רכיבים (CBD) מספקות 'שערים לחדשנות' הפותחים דלתות להפיכת פתרונות ERP למורחבים יותר. כלים אלה להעצמת משתמשים מסייעים גם לצוותי IT ליצור מקרי בוחן מעשיים לבינה מלאכותית (AI), למידת מכונות (ML) ואינטרנט של הדברים (IoT). ניתן להניח כי העמדת כלים יצירתיים אלו זה בידי משתמשי הקצה, תשנה את עתיד העבודה.
האבולוציה של ה– ERP
פתרונות ERP כיום שונים בהרבה מהפתרונות הנוקשים של שנות ה-80 וה-90. במשך כמעט עשור, הדרך היחידה להתמחות בטכנולוגיות 'המייל האחרון' הייתה באמצעות שינויים יקרים ומסורבלים. יכולות אלו אשר מוטמעות בקוד (hard-coded), הפכו את השדרוגים למשימה קשה ומורכבת. איש לא ציפה לפתרון שיספק את כל הצרכים, ומציאת התאמה של 80% נחשבה למקובלת. למרות זאת, הניסיון הנואש להשיג 20% נוספים אלו הביא להתאמה אישית פולשנית – ובדרך כלל יקרה – שהפכו את השדרוגים העתידיים למאתגרים במיוחד.
ספקי תוכנה רספונסיביים נענו לאתגר ליצור ולהטמיע בפתרונות ה – ERP שלהם פונקציונליות המיועדת ל'מייל האחרון'. יכולת מובנית זו, מבלי להזדקק לשינויים חד פעמיים, העניקה לארגונים את התכונות הדרושות להם בפתרון מקיף אחד. צעד זה אפשר את התפתחות השימוש בענן רב דיירים. דבר זה יצר הגירה מוגברת של ארגונים אל עבר טכנולוגיית הענן.
כעת, האתגר הוא כיצד לבנות מקרי שימוש מעשיים לטכנולוגיות כמו AI ו- IoT מבלי לבזבז חודשים על בניית יוזמות שעשוי לקחת זמן רב להפוך אותן לברות שימוש. על הארגונים להיות מסוגלים להרחיב יישומים מתקדמים בקלות ובעלות חסכונית.
סינדי ג'וטראס, נשיא חברת Mint Jutras, חברת מחקר וייעוץ המתמחה בניתוח הערך של פתרונות ארגוניים, כתבה לאחרונה על נושא זה והעלתה מספר מסקנות מעניינות:
פתרון 'גודל אחד מתאים לכולם' אינו הגישה היעילה ביותר לענות על צרכיהם של מגוון רחב של עסקים. אף ספק תוכנה לא יכול להצליח בניסיון להיות כל הפתרונות לכל העסקים. אך עם האסטרטגיה הנכונה, הנתמכת על ידי הטכנולוגיה הנכונה, ספק בודד יכול אכן לתת מענה לצרכים מגוונים.
ג'וטראס הביאה דוגמה לספקית תוכנה שהתייחסה לבעיות אלה בצורה יעילה – Infor. היא מסבירה כי שירות ההפעלה של אינפור (Infor OS) ודגם ה- iPaaS פונים למגוון צרכים רחב "באופן שמונע מורכבות מיותרת ומבטל את הצורך בהתאמה אישית פולשנית."
מה רוצים משתמשים עסקיים?
למרבית הארגונים יש ציפיות גבוהות מהפתרונות הטכנולוגיים שלהם. מודרניזציה של פתרונות דורשת השקעה משמעותית של משאבים כספיים, כמו גם זמן ומחויבות. תהליך ההערכה ואיפיון יכול להימשך חודשים או שנים. האם הפונקציונליות והגמישות של פתרונות בסגנון 'המייל האחרון' עומדים בכל הקריטריונים של ארגונים? האם לצוותי ה- IT הפנימיים שלהם יש יכולת רצון לבנות דוגמאות שימוש בעצמם? כדי לענות על שאלה זו, הצביע ג'וטראס על סקר שנערך לאחרונה על פתרונות ארגוניים, בו התבקשו ראשים ומנהיגים עסקיים לדרג קריטריונים להערכה. שתי העדיפויות הראשונות שנקבעו היו:
1) חוויית משתמש. משתמשים עסקיים כיום מצפים כי לפתרונות שהם משתמשים בעבודה יהיה ניווט אינטואיטיבי, תוכן חזותי ויכולת להתאים אישית מסכים – ממש כמו הכלים שהם משתמשים כצרכנים. ללא חווית משתמש חיובית (UX), הפתרונות פשוט לא יהיו אפקטיביים.
2) התאמה ופונקציונליות. הפתרונות חייבים להתאים לתפקידו של האדם וגם לתעשייה. תוך הגדרת תכונות ופונקציות ספציפיות לתעשייה.
השימושיות ויכולות ה'מייל האחרון' יוכלו להוביל ארגון ליעדיו רק באופן חלקי. כדי לייעל את הפעולות באמת, לנצל הזדמנויות צמיחה ולהיות צעד אחד לפני המתחרים, ארגונים זקוקים ליכולות מתקדמות יותר.
אוליבר טוויסט אמר זאת בקערת דייסה ריקה ומושטת. ישנם ארגונים שאותו סוג של דחיפות מונעת רעב עומד מאחורי תחינותיהם לעוד כלים, פיתוחם של יישומים, ויצירת מקרי שימוש לטכנולוגיות חדשניות כמו AI ו- IoT. הם יודעים שהם רוצים להתפתח ולנצל את הדיגיטליזציה, אך הם צריכים כלים שיעזרו להם. סקר Mint Jutras מספק מבט אל אותן הציפיות. לשאלה כמה חשוב להוסיף תכונות / פונקציות חדשות מבלי לגעת בליבה, 54% חשבו שזה חשוב ו 35% מיצבו את הצורך כקריטי. היכולת להתאים אישית את הפתרון ללא כישורי תכנות הייתה חשובה גם כן, כאשר 50% מגדירים את הצורך חשוב ו 32% קוראים לו קריטי.
שישה מרכיבים של פתרונות ופלטפורמות ERP מודרניות
ארגונים ששוקלים פתרונות ERP צריכים לזכור את ששת המרכיבים הקריטיים הללו בזמן שהם בוחנים פתרונות. תכונות אלה יסייעו לארגון להגיב בזריזות לצרכים המשתנים.
ההמראה הסופית
כאשר ארגונים שואפים להישאר מעודכנים ולהישאר מובילים בתחרות בעולם הדיגיטלי של ימינו, פתרונות התוכנה שלהם יכולים לעזור להניע אותם קדימה, או מאידך לעכב אותם. פלטפורמות מדור קודם שעברו שינוי רב או מורכבים מטלאים של פתרונות שונים, לא יוכלו לענות על הדרישה ליישומי ניתוח מתקדמים, מדע חזוי, יישומי AI ו- IoT.
ארכיטקטורות מבוססות רכיבים ופלטפורמות אינטגרציה הופכות פתרונות לברי הרחבה והתאמה, ומאפשרות לארגונים להוסיף או לשנות פונקציונליות של ה'מייל האחרון' תוך הפחתת הגורמים המפריעים למערכות ה- ERP העיקריות שלהם. צוותי IT ארגוניים זקוקים לשערי חדשנות חשובים אלה, על מנת שיוכלו להוסיף אפליקציות וליצור מקרי שימוש ספציפיים לתעשייה.
בסופו של דבר, בכל תלוי במידת השימושיות, הגמישות והמדרגיות. ארגונים צריכים להיות מוכנים לעתיד – וכל מה שיביא עמו.
