“™GIV-CITY: חדשנות טכנולוגית בקדמת הבמה, כנס ערים חכמות 2019"

מערכת GIV CITY אשר מבוססת על מערכת Infor EAM פותחה והוקמה ע"י חברת GIV Solutions אשר כחלק מהיותה ישות מעורבת ומובילה בתחום פתרונות הניהול לערים חכמות, השתתפה והציגה בכנס ערים חכמות 2019 של מידע כנסים, שהתקיים ב-4 בפברואר 2019. הכנס שנערך השנה באולמי אבניו שבקריית שדה התעופה, אירח מגוון רחב של משתתפים מעיריות, מועצות מקומיות, פוליסיטי ומציגים מקצועיים נוספים בתחומי הפתרונות לעיר החכמה.

מטרת ועידת SMART CITY SUMMIT להביא לקדמת הבמה את נושא החדשנות הטכנולוגית, ובמסגרתו התקיימו דיונים מרובים ומעמיקים בשינויים המרכזיים הצפויים לעבור על עיר בישראל עד לשנת 2050. כחלק מסדר יום הוועידה, ובמהלך הרצאות האורחים, הוצג מתווה הדרך בתחום הערים החכמות ולאן הטכנולוגיה הזו מתקדמת הן לטובת ייעול העבודה של בכירי השלטון וכמובן לטובת איכות חיי התושב והתמקדה בשני היבטים מרכזיים: טכנולוגיה ותשתיות.

ערים חכמות – Making the world a better place to live

מאיר גבעון, מנכ"ל ומייסדה של חברת GIV אשר הרצה במסגרת הכנס אודות פתרונותיה החכמים של החברה בתחום ניהול העיר החכמה, פתח והציג את חברת GIV "כדי להיות ארגון בר-קיימא, כמו החברה שלנו או כמו עיר, יש לזרוע ולגדל פירות, ומהפירות הללו להתקיים ומהזרעים של הפירות לגדל את הדור הבא של פתרונות, אנשים לקוחות". כך גם עיר ברת קיימא, צריכה להתנהל בראייה ארוכת טווח, מאוזנת משאבים, מחדשת ומתחדשת. גבעון מספר על האופן שבו פועלת החברה ועל האני מאמין שלה – מתוך הפרויקטים המוצלחים לומדים ומתפתחים, הם אלו המביאים את פיתוח הפתרונות החדשים, הלמידה הבלתי פוסקת, ומהווים אבן שואבת ללקוחות חדשים, אשר רואים את הצלחת הפרויקטים האחרים, ומצביעים ברגליים.

"הכנס הזה הוא כנס מדהים" אומר גבעון, ומסביר: "מכיוון שנוכחים בו מרמת הממשלה ועד רמת הרשויות המקומיות ובעלי התפקידים, ולכן זוהי הזדמנות פז חד פעמית להגיד – מה שנעשה כפיילוטים בהרבה פרויקטים של BOT בעיר חכמה, ניתן לקחת וליישם היום בכל הרשויות המקומיות, ואם יתממש הסכם בין כל ישות מוניציפלית לבין הממשלה לבין ארגון חיצוני שיודע לקחת את כל התשתיות וכל הנכסים הקיימים באותה ישות, ולנצלם על מנת לתת שירות טוב יותר לאוכלוסיית המקום".

מאיר גבעון, מנכ"ל ומייסד GIV

כאשר מתבוננים על ההצלחה הכבירה של הערים שכבר עושות מהלכים להפיכתן לחכמות, נשאלת השאלה – כיצד עיר יכולה להרשות לעצמה לא לספק את השקיפות והיעילות הזו לתושביה? בטיחות, ניקיון, שירותים מוניציפליים, ניצול משאבים יעיל ושאר אלמנטים שהעירייה מחויבת לספק לאזרחיה, ישנה תשובה חד משמעית – אין לה את הזכות למנוע מאותם תושבים את השירות היעיל, הטוב ובעל הערך המוסף הגבוה אותו תוכל להעניק אילו תתקדם ותהפוך לעיר חכמה.

"זוהי אינה פריבילגיה, זהו כורח מציאות דוחק ובוער, שיש להעלותו לסדר היום. זוהי אינה אוטופיה, זוהי מציאות שרירה וקיימת, והממשלה הולכת ומכירה בעובדה זו. כל האלמנטים הללו הם ברי ביצוע, ומעבר לכך, הם יהפכו תוך זמן קצר לסטנדרט מקומי ברור ומובהק". מסביר גבעון.

המכשולים העיקריים בדרך למימוש עיר חכמה

עם הניסיון ומימוש מוצלח של פרויקטים ערים חכמות, עולים מספר דגשים שיש לשים אליהם לב – ראשית יש לציין שהממשלה כבר נוכחת, רואה ומאמינה כי הסטנדרטים שקובעת עיר חכמה באשר להתנהלותה הכללית של עיר הוא הסטנדרט הנכון, ניהול הSLA באופן קפדני ונכון, התאמות תשלום במקרה של חריגה מהSLA, ניטור, ביצוע של אופטימיזציה, ביצוע של תהליכי אחזקה, וכדומה. בכל מרכז BOT הדרישות לSLA ולמערכת ניהולית הן היום ברורות וחד משמעיות. כאשר השוק והארגונים נותנים לכך מענה הולם באמצעות מערכות ניהוליות חכמות כגון מערכת GIV CITY .

ואומנם כל אלו יכולים להיות מנוהלים בצורה המיטבית, אך המכשול העיקרי העומד בפניי עיר לאמץ לעצמה את צורת ההתנהלות היעילה והנכונה הזו הוא הפן הפוליטי. על הרשויות כמנהיגות פוליטית למצוא את הדרך הנכונה לתת מענה ולהכניס את אותן דרישות שקיימות והממשלה כבר מחילה על כל פרויקט חדש, על רשויות קיימות. ההבנה של התועלות המרובות הטמונות ביישום והטמעה של השינויים הנדרשים בהחלט מדרבנת ערים לעשות צעדים מהותיים בהתקדמות אל עבר ניהול חכם גם אם אינם מחויבים לכך מלמעלה – כפי שעשתה עיריית תל אביב לדוגמה, באגף התנועה במערכות קיימות של ניהול התנועה ותחזוקת הרמזורים בחלק ממערכות בקרת הרמזורים, הוסיפו ניהול SLA ובקרת קבלנים ביוזמתם, במערכות קיימות שסופקו ע"י GIV.

"מעבר להנהלה חכמה, ותהליכי קבלת החלטות חכמים, ללא פלטפורמה המאפשרת ניהול עיר חכמה נכון, לא ניתן להתקדם אל עבר ניהול תועלתי של עיר. יש להביא בחשבון את כמות הנתונים הגדולה, המימדים, והפרמטרים שצריך לנהל, לא ניתן לנהל עיר חכמה ביעילות ללא מערכת המיועדת לכך, כמו מערכת GIV CITY " אומר גבעון.

גבעון מסביר את היתרונות העומדים מאחורי מערכת ניהול העיר GIV City – כאשר אחד העיקריים בהם היא יכולת השיפור המתמדת. גבעון מסביר כי היתרון העיקרי של המערכת של גיב היא העובדה שישנה האפשרות להגדיר את המערכת כמערכת לומדת, דינאמית, משתנה בהתאם לצרכי העיר. וזה מה שלמעשה מאפיין את הפלטפורמה עליה היא מושתת – פלטפורמת EAM מאופיינת בגמישות יוצאת דופן ולכן מהווה התאמה מושלמת לפתרונות החכמים של חברת GIV.

הפתרונות מתאפיינים בהתאמה מירבית לצרכי הלקוח ללא צורך בפיתוח קוד, האינטגרציה עם כל מערכות המחשוב האחרות בארגון, לצד הידידותיות והנוחות למשתמש והמיישם, הפכו אותו לפתרון העולמי המוביל עם תמורה כלכלית מוכחת ליישומו, מה שמלכתחילה הוביל את החברה לבחירה בה. תהליכים פרואקטיביים הם חשובים ביותר במימוש הניהול, היות והעיר היא תשתית אחת גדולה המורכבת מתת מערכות שיש צורך לבצע ביניהן אינטגרציה – כאשר כל ציוד הפועל באמצעות IOT יודע לדווח על עצמו, מערכת ניהול העיר תדע לבצע תהליכים לוגיסטיים מורכבים בצורה יעילה.

אז עם מה יוצאים לדרך? "בדיוק כפי שתינוק נולד – עם מוח ועם לב, המוח והלב הכוללים את היכולות ההתחלתיות, עם הזמן והניסיון הוא משתפר, מתפתח, ושואב אינפורמציה מהסביבה כדי לשפר את התפקוד וחיוניות לחיים מאושרים". מסכם גבעון.

img img

מתעניינים במידע נוסף?

צרו קשר היום!